5 יחידות ולא יודעים לדבר באנגלית – איפה אנו טועים?

למידה לא נכונה

כבר מתחילת הדרך, הבסיס של צורת הלמידה במערכת החינוך בישראל הוא לא הנכון. גם היום, עדיין מלמדים בשיטות ישנות למדיי ובסופו של דבר התלמידים לומדים רק את מה שהם נדרשים לטובת מבחנים, מה שמותיר אותם בסופו של דבר עם ידע ברמה נמוכה מאוד.

במקום להתמקד בדיבור אחד על אחד או בקבוצות שהוכחה כיעילה ביותר ללימוד אנגלית שוטפת, הלמידה התיאורטית והחזרה “כמו תוכי” אלו שיטות שלא עובדות, ושנים ארוכות של למידה בצורה הזו מוכיחות זאת מעל לכל ספק אך יחד עם זאת עדיין בבתי הספר ממשיכים בלימוד בצורה הזו וכך הילדים לא באמת לומדים את השפה אלא לומדים תיאוריה, נבחנים עליה ושוכחים הכל, כי זה לא באמת הוטמע או נכנס אל המוח שלהם בצורה נכונה.

התמקדות בעיקר בכתיבה וקריאה

ברוב בתי הספר ההתמקדות בלימודים היא בעיקר על כתיבה וקריאה. נכון, ברמת 5 היחידות התלמידים נדרשים גם לדבר, אך בדרך כלל הדיבור הוא על קטעים שנלמדו מראש ולא באופן רציף. מה שקורה הוא שבסופו של דבר, כאשר הבגרויות מסתיימות, הלמידה מסתיימת אף היא והתלמידים לא באמת יכולים לתקשר באנגלית.

ברוב המקרים, גם המעבר אל הצבא מקשה על העניין. אם אין להם תפקיד בו הם נדרשים לעשות שימוש בשפה האנגלית, שנתיים או שלוש שנים ללא שימוש בשפה כלל משכיח את החומר שנלמד לבגרויות והתלמידים יוצאים לאזרחות ללא יכולים לדבר כלל באנגלית.

חוסר ביטחון

יש כאלו שאמנם יודעים אנגלית, אם הם ישמעו את השפה בסרטים או על ידי אחרים שידברו הם יבינו את הנאמר ובראש אפילו ידעו איך לענות, אך אין להם מספיק ביטחון עצמי לדבר בשפה. הביטחון העצמי הזה נרכש אך ורק מתוך שיחות עם דוברי אנגלית. ברגע שאדם מדבר עם אחרים באנגלית ומצליח לתקשר היטב, הוא בונה את הביטחון העצמי שלו וכך הוא יכול באמת להשתמש בשפה בטיולים בעולם, בעסקים או בכל מצב אחר בו הוא נדרש לכך, ואת הביטחון העצמי הזה ל מקבלים בלמידה במתכונת הקיימת בבתי הספר, וזו הטעות.